האדם – נזר הבריאה

האדם הוא נזר הבריאה. הוא נברא לאחר כל הנבראים ומהווה את גולת הכותרת של הבריאה. הוא נברא בצלם אלוקים, ה` נפח באפיו נשמת חיים, שהיא חלק א-לוה ממעל. על פי אמונת היהדות, האדם, שבעיני בשר נראה כיצור ביולוגי בשר ודם, לאמיתו של דבר, הינו יצור עליון.

כל בני האדם דומים זה לזה במבנה גופם, אך למרות כל זאת שונה כל אחד מחברו ואין ביניהם דמיון מוחלט. שוני זה, כשם שהוא ניכר בחיצוניות, קיים גם בפנימיות – בתכונות ובדעות. כל אדם מייצג אישיות מיוחדת בפני עצמה. הוא יחיד במינו בעולם, ואינו העתק של אחר. זאת ועוד, הקב"ה היה יכול לברוא בתחילת הבריאה מספר רב של בני אדם, אולם הוא העדיף לברוא את אדם הראשון יחידי. וזאת כדי להעמידנו על העיקרון שכל אדם הינו ייחודי בתבל כולה. ייחודיות זו הינה מלאת תוכן ומשמעות, והיא הופכת כל אדם לעולם מלא, עולם שאין לו תחליף.

בלשון הקודש, שהיא שפת התורה, אין למילה "אדם" נטיה ברבים, אין `אדמים`. עובדה זו באה ללמדנו, כי אכן כל אדם הוא עולם מלא ואין שני לו. הנוטל נפשו של אדם, לא `מספר` מבין אלפי מספרים הוא נטל, אלא הוא קיפד את חייו של אחד, יחיד ומיוחד, עולם מלא, ואין לך מעשה חמור מזה!

האדם הוא נזר הבריאה. הוא נברא לאחר כל הנבראים ומהווה את גולת הכותרת של הבריאה. הוא נברא בצלם אלוקים, ה` נפח באפיו נשמת חיים, שהיא חלק א-לוה ממעל. על פי אמונת היהדות, האדם, שבעיני בשר נראה כיצור ביולוגי בשר ודם, לאמיתו של דבר, הינו יצור עליון. הוא נושא בקרבו נשמה טהורה ועליונה שחוצבה ממקור עליון. נשמתו של האדם חצובה מתחת כסא הכבוד, ולכן, יש ביכולתה להגיע לדרגות נישאות ברוחניות. שגרת החיים והנסיונות החומריים גורמים בדרך כלל לסטייה מן הדרך, ומגבירים את הרצון להשיג חוויות רוחניות ארעיות הניתנות להשגה בקלות יחסית, במקום להעפיל ולנסות להגיע לחוויות של קדושה ושל דבקות בבורא העולם. בצורה זו שוקעים הכוחות הרוחניים למעמקי הנפש, ואינם באים לידי גילוי במלוא כוחם ויופיים.

אולם, למרות הכל, קיים גילוי חיצוני המעיד על קיומם של גרעיני עוצמה רוחנית פנימית. הצמאון הבלתי פוסק שכל אדם נתון בו ולעולם אינו בא על סיפוקו, הוא המעיד על הפנימיות. כל התחליפים אינם מועילים להשקטת הצמאון, אלא לתקופה קצרה יחסית. הנפש שואפת להישג נשגב יותר, ואת צמאונה ניתן להרוות רק באמצעות המים הזכים של תורת ה`.

והנה, בסמוך להסתלקות האדם מן העולם, מתעוררים כל הכוחות. כנר, אשר סמוך לדעיכתו מתגברת שלהבתו ביתר שאת, כך גם בשעה הרת גורל זו. כל ה`אלילים` שהאדם נהר אחריהם במשך כל ימיו, מתגלים ככלים ריקים. באותה שעה הוא דולה ממעמקי נפשו כוחות רוחניים אדירים, והם מאירים לו את האמת בכל טהרתה. כל אדם יכול לזכות ברגעים אלו להשגות רוחניות עצומות, הישגים שלא זכה להשיג בחייו. צדיקי עולם זכו בשעה זו לחזיונות אלוקיים נעלים ביותר. זוהי משמעות המושג `מיתת נשיקה`, שנאמר בצדיקים. הנשמה נפרדת מן הגוף מתוך דבקות עילאית בקב"ה. והיא שבה בשמחה אל מקומה הראשוני, אל עולם הנשמות העליון והעילאי.