הצילו! בוץ טובעני!

פירוש המושג "חול טובעני" הינו חול הרווי במים, המגיב בקלות ללחץ ומשקל. התופעה מתרחשת כשמים שעולים ממאגר תת-קרקעי גורמים לגרגירי החול לצוף. החול הטובעני צפוף יותר מגוף האדם ולכן האדם בדרך כלל יצוף בו. הסכנה הגדולה ביותר בחול טובעני היא תזוזה רבה של האדם שתקוע בו, מפני שכך הוא מתחפר עמוק לתוכו ולבסוף טובע.

כפי שאתם וודאי מתארים לעצמכם, לא עסקינן במושגים ביולוגיים וכן בתופעות טבע, אלא בניסיון פואטי לעשות הקבלה ואולי גם סוג של האנשה רוחנית בין תופעת הטבע של בוץ טובעני מחד לתהליכים רוחניים נפשיים מאידך.

זעזועים ומהמורות הינם חלק אינטגראלי מהתהליכים שבחיינו. אולם, יכולת העמידה וההישרדות שלנו תלויה גם במבנה האישיות שלנו, הסביבה שבה גדלנו, החיים שעברנו, וכמובן הכלים שסיגלנו לעצמנו בילדות ובבגרות, ושאיתם אנו אמורים להתמודד בתרחישים השונים.

ברשותכם, אני רוצה לחזור למשפט האחרון בפסקה הראשונה, הסכנה הגדולה ביותר בחול טובעני היא תזוזה רבה של האדם שתקוע בו, מפני שכך הוא מתחפר עמוק לתוכו ולבסוף טובע. לכאורה, מצב פיזי שבו אדם נקלע לתוך חול רווי במים, ובתגובת ניסיון בריחה מנסה לזוז על מנת לצאת, לברוח, לנוס, להימלט על נפשו מהמקום וכמה שיותר מהר. הניסון, הינה פעולה טבעית בריאה כמנגנון הגנה שלנו על גופנו ועצמנו אנו. כלומר, ברגע שבן אדם מזהה שהוא נמצא במצוקה ובמצב איום ו/או סכנה התגובה המידית הינה בדר"כ הימנעות או בריחה. כאשר בבוץ טובעני הבריחה לכשעצמה מהווה את הסכנה הגדולה מכיוון שכל תזוזה גורמת לשקוע עמוק יותר ולהתחפר. היינו, הבריחה עצמה שמהווה כביכול סוג של התמודדות מביאה את המכשול העיקרי וגורמת לבעיה לגדול ולהתעצם. במילים אחרות, פתרון האולטימטיבי הקלאסי של הגוף הינו לחימה ,כסוג של בריחה מסתבר כאינו יעיל ויתרה מזו אפילו הרסני ועלול אף להמית.

במצב הנפשי – פיזיולוגי נמצא תופעה דומה של הימנעות או לחימה – הילחם או ברח (Fight or Flight), כאשר קיימת סכנה ממשית ו/או איום מידי הגוף מכין את עצמו לתגובת התמודדות של לחימה או תגובת התמודדות של בריחה.  תנסו לדמיין למשל, שאתם הולכים ברחוב ומדברים בטלפון הנייד, כל הריכוז שלכם בשיחת הטלפון, לפתע פתאום ישנו היסח דעת ואתם מרגישים שמישהו מנסה למשוך לכם את התיק בחוזקה ונותן לכם סטירת לחי מצלצלת. הגנב מצליח לגנוב לכם את התיק רץ ובורח מזירת האירוע. אתם בהלם, גנבו לכם את התיק ככה משום מקום וקבלתם כצ'ופר סטירת לחי.

לסיטואציה המביכה והבלתי שגרתית, לא אגזים אם אומר מפחידה ומאיימת קיימות סוגי תגובות שונות. ישנם כאלו שיגיבו בפניקה, בצעקות ובצרחות "גנב! גנב! גנבו לי את התיק.."  וירצו אחריו לתפוס אותו – לפתע הם מגלים תושייה לא ברורה ושאינה מביישת השיא העולמי בריצה למרחקים.. אחרים אף נוטלים את תפקיד השוטר.. לעומת זאת, ישנם כאלו שיקפאו במקומם, יאלמו דום, ישתתקו, יבכו, כאלו שיטילו מימיהם במכנסיים, ישלשלו  ובמקרים חריגים אפילו יתעלפו מגודל הבהלה והפחד. אלו הן רק חלק מתגובות הגוף, הימנעות או לחימה במצבי לחץ ועקה.

אולם, נשאלת השאלה מה קורה לנו במצבי לחץ, סטרס ומועקה נפשית? איך אנחנו אז מגיבים? מה קורה עם הגוף שלנו? מה קורה עם הנשמה העדינה והרכה שלנו? כיצד הבוץ הטובעני בא לידי ביטוי?

ושוב, ברשותכם נחזור למשפט האחרון בפסקה הראשונה, הסכנה הגדולה ביותר בחול טובעני היא תזוזה רבה של האדם שתקוע בו, מפני שכך הוא מתחפר עמוק לתוכו ולבסוף טובע. ובהקבלה למצב הנפשי, ניתן לומר שהתמודדות לוקה ולא נכונה במצב שבו אדם שרוי, עלולה לגרום להתחפרות יותר גדולה במצב, הינו העצמה של הקושי והבעיה מבלי להתמודד איתה נכון וכראוי, מה שיוביל לבסוף לדלדול באנרגיות ובמשאבים הגופניים והנפשיים וחלילה להסתבכות יותר גדולה.

במילים אחרות, הסכנה במצב הרוחני/נפשי הינה ההידרדרות בשל תזוזות לא נכונות, הינו ניסיונות כושלים ולא נכונים להתמודד עם המצב. מה שעלול להוביל להרס וקריסה.

כמו המצב הפיזי כך המצב הנפשי, כאשר משקיעים אנרגיות במקום לא מתאים ו/או בצורה ובדרך הלא נכונה אזי לא רק שלא פתרנו את הבעיה אלא אף החמרנו והחרפנו אותה בכך שהתחפרנו עמוק יותר בתוך הבעיה ולעיתים גם יצרנו בעיות נוספות.

אם כך, רגע לפני שאנחנו מתכננים אסטרטגיות לפעולה וניסיונות להתמודדויות ותמרונים, ראשית כל, בואו וניקח נשימה עמוקה מלא הריאות, ניתן חיוך גדול ונבין שרב הבעיות פתירות וגמישות. אולם אנחנו בדעתנו הקלוקלת והחסרה, גורמים לבעיה להחמיר וסופה שטובעים בה. כפי שמו"ר הרב שלום שליטא אומר, אם לא קבלתם את הבעיה הקטנה והתמודדתם אתה וחשבתם שתוכלו לברוח ממנה, אזי תקבלו את הבעיה פי כמה וכמה.. שהרי מהקדוש ברוך הוא אי אפשר לברוח..

כמו גם אני בטוחה שאף אחד לא יהיה מעוניין להחליף את "החבילה" שלו "בחבילה" של מישהו אחר זוהר ככל אשר יהיה. מכאן, הכי כדאי ומשתלם לחיות ולהתמודד עם מה שיש לך, עם מה שבורא עולם נתן לך.

הסכנה הגדולה ביותר בחול הטובעני הרוחני שאין אנחנו מקבלים את הכלים הרוחניים המתאימים לנשמה שלנו. הנשמה שלנו, כמו הגוף הפיזי, זקוקה לאוכל. אומנם לא גשמי כמו שאנו מכירים היטב, אלא רוחני. ומהו אותו אוכל רוחני? מהם אותם פנינים אשר יצילו את הנשמה מטביעה קשה במצולות הדיכאון והייאוש? מצלילה פולשנית לבעיות נפשיות וכן צלקות קשות ומחלות נפש שונות? איך וכיצד נפסיק לברוח מהבעיות, כאשר אחד מן מהסכנות הגדולות היא להתנהג כמו בת יענה ולטמון ראשנו בחול? שהו אז בידוע, הן רק הולכות ומחמירות.

אבל! אל נאמר נואש. כמו הקשיים והבעיות שקיימים,  למול זה ברא הקדוש ברוך הוא, פתרונות וכן כלים מעשיים להתמודדויות. תבקש אותם. כמו שאומר רבי נחמן אומר: "אין שום ייאוש כלל בעולם", מבטיח וצועק :"מה לכם לדאוג, כל שכן אתם תלמידי, סמכו על כוחי..". וכפי שהבעל שם טוב היקר היה נוהג לומר, "יהודי אף פעם לא לבד.. השם יתברך תמיד אתו..". וכפי שמצאנו בספריו הקדושים של הרב שלום, ובפרט בגן האמונה ובשדי יער, שמציעים כלים פנטסטיים לעבור את זה העולם בשלום ובשמחה , "דבר עם בורא עולם! דבר עם מי שאמר והיה עולם.. דבר במילים שלך, בשיא הפשטות.." צור לך כלים רוחניים להתמודד עם הבעיות.

תקנה לך אמונה. אמונה על מנת שתוכל לחיות פה את החיים כמו בן אדם ולעבור אותם בתכלית ועל הצד הטוב ביותר.

תעמול קשה להשיגם ולהצליח. אל תיתן לנשמתך לטבוע בבוץ הטובעני של החיים. תלחם. תחזיר מלחמה הגונה. תלחם על נפשך. תחייה אותה. אל תיתן לקשיים, לבעיות ולמכשולים להיות לרועץ עבורך. אדרבא, תראה אותם כקרש קפיצה וכמתנה מבורא עולם להתקדם הלאה , לעבוד על עצמך ולהתקרב אל בורא עולם. כפי שכתוב, אין ייסורים ללא עוון.. וכל מה שמגיע אליך מכוון בדיוק, זה שאנחנו בשכלנו המצומצם לא תופסים ולא מסוגלים לתפוס מה קורה זה כבר עניין אחר, אולם בורא עולם רוצה להעביר לנו מסר דרך אותה בעיה ו/או קושי, תתעוררו, חפשו את הפתרון. קרוב לוודאי שאם תחפשו באמת, תבקשו, לבסוף גם תמצאו.

הרבה אנשים עוברים קשיים בחיי היום יום, אולם, אח"כ בדיעבד, אחרי המשבר, בשעת כושר מודים בפה מלא שאדרבא הם התחזקו וקבלו כוחות מהנפילה והקשיים, שהרי "מה שלא הורג אותנו, מכשל אותנו..".

אל תתנו לנשמה היקרה שלכם לטבוע בביצה של החיים..  להיפך, תמנפו את הקושי לצמיחה, את הירידה לעלייה, את החיסרון ליתרון, את הקושי להצלחה. ב"ה יש עניין  שיתהפך הכול לטובה כפי שמעודד ומלמד אותנו הרב שלום ארוש.

קחו אחריות וחפשו לכם גלגלי הצלה רוחניים בביצה הטובענית. יגעת. מצאת. תאמין.

ברכה והצלחה, רוחמה.