להודות על העבר ולבקש על העתיד

"לעולם יהיה אדם מודה על העבר ומבקש על העתיד"
(מסכת ברכות)

על העבר

א. עלינו להכיר במליוני החסדים והניסים ש-ה` גמל לנו. הוא שעזר לנו להתקרב אליו, להכיר את הוראות רצונו. להודות על החסדים הגשמיים – בריאות, שגשוג, הצלחה. תמורת כל אלה נרבה לו שירות ותשבוחות, ברכות והודיות, כי אין טעם ונימוס לבקש דבר בטרם הודינו על מה שכבר קיבלנו.

ב. להכיר בשגיאותינו ובכתמי העבר. להתוודות עליהם באופן ברור לפני ה`. וידוי זה הכרחי לתשובה, זה המשפט האישי, בו תלויים השתחררות מן הפחדים, הלמידה מן הנסיון והשגת אור הגנוז.

לעתיד

להתחנן שלא יחסרו לנו: בריאות, גם אם אנו חשים בטוב, מחיה, גם אם לא חסר לנו דבר, הבנה – גם אם רכשנו הרבה ידע. לבסוף, להתפלל כדי להיות חסינים בפני סכנות צפויות ובלתי צפויות, גשמיות ורוחניות.

כל שכן וכל שכן, אם הטובות הללו חסרות לנו. נשים לב, כמו שמדגיש זאת התלמוד, שלהתחנן היא פעולה אותה יש ליישם רק כשמדובר בעתיד. העבר חלף ואיננו. כיוון שכך, הרי שבכל רגע ורגע אנו מסוגלים לקום לתחייה – ואז, כמו שאומר רבנו, לא נזדקן לעולם.

יש לציין ש"תוכנית" זו מציעה לנו קווים כלליים של פעולה. כל אחד מוזמן לעצבה לפי צרכיו ומצבו, מתוך עירנות וידיעה שאל לתוכנית זו או אחרת להגביל אותנו בתנופה שלנו.