מה שאפשר ללמוד ממוכר יין פשוט

מעשה היה בימי הגאון הקדוש ר' אברהם יהושע העשיל. בעיר אחת הסמוכה לעירו היה בעל בית אחד שהיה מוכר יין ושכר. ויהי לימים יצא לו שם שהוא מחולל נפלאות ע"י תפלתו וברכתו. וכל איש הבא אליו זוכה שתהיה לו ישועה על ידו. הן פרנסה או בנים או רפואה לחולה ולמקשה לילד וכדומה. ודבר זה היה לפלא בעיני כל כי הוא היה ידוע לאדם פשוט כאחד מהמון העם. ומאין זכה לעשות נפלאות? וכשמוע הרב הנ"ל על אודות איש זה התחפש והלך לעיר שנמצא בה מוכר היין. הרב גמר אומר בלבו שאם הוא יראה חלילה שאיש זה מעשיו מצד הטומאה ח"ו אזי יכריתו מן העולם ולא ישאיר ממנו שום זכר.

ובהגיע הרב לעיר של מוכר היין נכנם לחנותו וישב אצלו שלשה ימים. אמנם לא ראה שום דבר שיהא ניכר ממנו שהוא מצד הקדושה כי לא ראה אותו מתנהג בחסידות יתרה בהתאם לשמועה. אבל גם לא נחשב בעיניו שהוא ח"ו מצד הטומאה כי ראהו מתנהג בדרך יהדות פשוטה כגון מניח תפילין ומתפלל כמנהג ישראל ומסחרו באמונה. ויאמר הרב בלבו שמא אדם זה עובד את השי"ת בלילה באהבה ולא מראה עצמו לבריות, לכן התחבא הרב בלילה בחדר הסמוך לחדר משכבו של בעל החנות, ראה הרב כי, הוא שכב במשך כל הלילה עד הבקר ואח"כ קם נטל ידיו כרגיל והלך להתפלל כשאר המון העם, ויוסף הרב להתפלא על דבר זה כי ידע בבירור שאין בו מצד הטומאה ח"ו והוכרח הרב לגלות את עצמו שהוא הרב של העיר אפטא ואמר לו שהוא מבקשו שיודיענו מעשיו מאין לו היכולת לפעול פעולות נוראות כאלו, אם יודיענו מה טוב, ואם לאו הרי הוא יגזור עליו בגזירה דאורייתא שיגלה לו האמת.

ויהי כשמוע בעל החנות את דבריו נבהל מאד ויען ויאמר: מצוה לשמוע דברי חכמים אך תדע אדוני הרב שאם ארצה לגלות לך כל המאורעות המוצאות אותי יכלה הזמן והמה לא ייכלו. ואני רק אגיד לך ענינים מעטים. ועיקר הכל הוא בטחוני בהשי"ת כי יש לי בטחון חזק בהשי"ת ועל כל גל וגל שעבר עלי נענעתי לו בראשי. וכן היתה דרכי בעת שהייתי רואה שהשעה דחוקה לי ביותר הייתי תיכף מפזר מהמצוי תחת ידי לעניים ולאביונים בעין יפה ובסבר פנים יפות. ותמיד היו נמצאים אצלי אורחים. ופעם אחת היו אצלי אורחים והייתי שמח עמהם. ופתאום בא ציר שלוח מאת שר העיר בהודעה ששר ה'עיר מבקש שאלך אליו תיכף ומיד. ואם לא אלך עלול אני להתיסר קשות. אמרתי בלבי מכיון שאני עסוק במצות הכנסת אורחים ורבותינו הפליגו בגודל מצוה זו. אזי בודאי שזכות מצוה זו יכולה להגן עלי. ובכן לא עזבתי את האורחים ולא הלכתי לשר העיר ואח"כ כשהלכתי אליו מצאתי חן בעיניו וקבלני בסבר פנים יפות ובכל גנוני הכבוד.

חוץ מזה יש דבר גדול העולה על הכל, הענין ידוע לכל בני העיר שמזה כמה שנים אפס כסף ממני ומכרתי כל הוני ורכושי והייתי הולך וחסר עד שנשארתי עירום ועריה. והיו בני ביתי בוכים והיו לוחצים עלי שאלך לעיר אחרת אולי אמצא שם משהו להתפרנס בו. או אולי אמצא איזה שותף שיזדמן לי ונעשה שנינו איזה עסק בשותפות. אבל אני דחיתי כל זה ולא שעיתי לדבריהם כי היה בטחוני חזק בהשי"ת שהוא ביכלתו להושיעני גם בלי שותף ועזר מבני אדם. אבל בני ביתי לא הניחוני והיו מפצירים בי יומם ולילה עד שהוכרחתי מרוב צערם לצאת מן העיר וללכת לעיר אחרת.

ויהי כצאתי את העיר בהיותי בודד מחוץ לעיר נשאתי עיני למרום והייתי בוכה מקירות לבי על גורלי, ואח"כ הצדקתי על עצמי את דינו יתברך ואמרתי בלב שמח רבש"ע אתה אדון כל הבריות ומשגיח על הכל וזן ומפרנס ומכלכל לכל נברא והכל גלוי וידוע לפניך שאני עתה במצור ובמצוק והשעה דחוקה לי ביותר ואשתי ובני ביתי לחצוני שאלך להשתתף עם בן אדם קרוץ מחומר היום כאן ומחר בקבר ואני איני רוצה בזה אלא אבקש שתהיה אתה שותפי ושלח לי מברכותיך ומעתה אני מעיד עלי אותך בזה שכל מה שארויח ואשתכר בין רב בין מעט אחלקהו לחצאין ממש חלק אחד לך דהיינו ללומדי תורה להכנסת אורחים ולאביונים וחלק לי ולאנשי ביתי להחיות את נפשותינו, ובהיותי בוכה מקירות לבי הושטתי ידי לכיסי ונזכרתי שנותר בכיסי מטבע אחד כסף, תיכף נתחזקתי ברוחי ושבתי לביתי ואמרתי לאשתי שב"ה מצאתי שותף הגון.

ותיכף אחר מעשה זה פתח לי ה' יתברך את ברכתו והייתי מצליח בכל מעשי, ועתה יש לי שתי תיבות באחת מהם אני שם את החלק המגיע לי ובשניה את החלק המגיע לה', ואנכי אינני עושה את הפדיון ע"י שום אדם מבני ביתי ומכל שכן ע"י אחרים אלא דוקא על ידי עצמי, כי חוששני שלא ישלחו יד בשותפות ח"ו. והכסף אשר הוא לקודש אני מחלקו לתלמידי חכמים, ולומדי תורה ואנשי מעשה, ולעניים מהוגנים ויראי שמים, וכל עבודתי לשמו יתברך דוקא והענין ששומעין בשמים את ברכתי זה רק מימים מועטים.

ויהי כשמוע הרב את דבריו שמח שמחה גדולה וברכו וחזר לעירו ואמר לתלמידיו. אל תתפלאו עוד על מעשיו של איש זה כי הוא דין פשוט שהביאו מרן ז"ל ב'שולחן ערוך' ששותף מה שעשה עשוי ומקבלו שותפו השני בעל כורחו ואם כך זה נעשה שותף להקב"ה באמת ובאמונה בודאי שיכול לפעול כל מה שירצה ויותר מזה.