נפלאות התזונה

בשנים האחרונות המזון נתפס יותר ויותר בעיני החוקרים כמוטיב מרכזי המקושר גם למישור האינטליגנציה של האדם. מעניין לציין כי נתונים אלו היו אז בידי חז"ל שהעריכו את סגולות המרפא של המזון על המוח. תזונה ופסיכולוגיה, כשהנפש פגשה את הגוף.

קיסר ומצביא צרפת נפוליאון בונפרטה, הטביע בחייו משפט מעניין: "הצבא, צועד על קיבתו", כך אמר. פתגם מפורסם זה מבוסס בין היתר על התפיסה הרווחת כי המזון שאנו צורכים מניע את האדם ונותן לו כוח פיזי, ממש כמו העובדה הפשוטה שרכב אינו יכול לנוע ללא בנזין. לכן כל פעולה פיזית כזאת או אחרת של האדם הקשורה לתפקוד הגוף על כל היבטיו מושפעת מן האוכל הנכנס לפיו.

אולם, בשנים האחרונות המזון נתפס יותר ויותר בעיני החוקרים כמוטיב מרכזי המקושר גם למישור האינטליגנציה של האדם ולא רק לרמה הפיזית התפקודית בלבד. יתירה מזו, המזון הנכון מסוגל למנוע ולטפל במחלות הקשורות לנפש האדם כמו: דיכאון, חרדות, עצבנות ואף לתרום לייצוב מצבי הרוח ולאיזונם.

השפעת המזון על נפש האדם
מחסור ברכיבי תזונה עלול להוביל לכדי סימפטומים של הפרעות נפשיות והוא שכיח אצל אנשים הלוקים בבעיות כאלו. בין המזונות הגורמים לכך ניתן למנות את הסוכרים, הממתקים ומיני המאפה המעובדים הנקראים בשפה הפורמאלית: 'פחמימות מזוקקות'. הסוכר שהוא פחמימה פשוטה, הינו מקור כמעט יחידי ליצור האנרגיה. לו ולפחמימות, השפעה ישירה על המוח המופקד על תהליך צריכת האנרגיה בגוף.

במחקרים קליניים נתגלה כי החומר הכימי האחראי על מצב הרוח, סרוטונין, יורד אצל המכורים למתוק ולפחמימות במידה ניכרת. משכך בעיתות דיכאון מומלץ למעט את צריכת הסוכר והפחמימות בפרט זאת המתועשת, ככל האפשר. לצריכה תזונתית נאותה ונכונה ישנה השפעה חיובית על ייצוב מצבי הרוח. כאן הכלל אומר כי ככל שהמזון שאנו צורכים טבעי יותר, כך השפעתו עלינו טובה יותר. לכן לאלה הסובלים מבעיות נפשיות מומלץ להעשיר את תפריט האוכל במזונות טבעיים מלאים, פירות, ירקות, דגים ואגוזים. אלו ישפרו את מצבם ויועילו להם מאוד.

תזונה נכונה – מפתח להצלחה בלימודים
אך לא רק על השפעות נפשיות התזונה נתפסת כגורם מרכזי לכאן או לכאן. במחקרים שנערכו לאורך השנים עקבו החוקרים אחר השפעת התזונה על תפקוד המוח במצבי למידה בכלל ולפני מבחנים בפרט. המוח אחראי על רמת האינטליגנציה שלנו וכדי 'לתדלק' אותו בצורה איכותית עלינו להזין אותו בדברים המועילים ביותר עבורו. הרפואה הסינית עתיקת היומין רואה את מיקומן של מרכזי החשיבה גם בלב ובטחול. כאשר האוכל הוא בעל איכות ירודה הוא מזין את הדם בצורה לקויה, כתוצאה מרכזי הדם הלב והטחול מספקים לעצמם ולגוף בכלל – דם פגום, בעקבות כך יכולת החשיבה הנדרשת מן התלמיד ובכלל, נפגעת בצורה משמעותית.

תזונה נכונה המתאימה למוח מבוססת על שומן. מומלץ לבסס אותו על שומן טבעי ובריא כדוגמת חמאה, אגוזים, שמן זית המופק בכבישה קרה (המשמרת את סגולותיו הבריאותיות), שמן דגים, מומלץ גם להגיש את השמנים בתצורתם הטבעית ולא בטיגון דבר ההורס את רכיבי השמן הבריא ומחמצן אותו.

ומה באמת אומרת היהדות על כך?
אצל חכמי היהדות עניין זה של השפעת המזון על נפש האדם ועל גופו בכלל – היה ברור כשמש בצהרי היום. לכן חז"ל בתלמוד בבלי (מסכת בבא מציעא קז:) התייחסו לארוחת בוקר המבוססת על לחם כמוטיב בעל חשיבות רבה למניעת 83 סוגי מחלות שונות. הלחם במשנת חז"ל מככב כמניע אינטלקטואלי מרכזי. כבר על סיווגו של "עץ הדעת" המפורסם בפרשת בראשית, התנא הארץ-ישראלי ר' יהודה, זיהה אותו עם החיטה המסוגלת 'להחכים' את האדם ולתת לו 'דעת'. הוא אף המחיש זאת בדוגמא קלאסית מן החיים: "שאין התינוק יודע לקרוא אבא ואימא עד שיטעום טעם דגן" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין ע:).

האמורא הבבלי הנודע, רבא, שנודע בחריפות שכלו ייחס את כוח תבונתו לצריכת יין המסוגלת לפיקחות (שם, מסכת הוריות יג:). כאן חשוב להדגיש כי בעיני חכמים ז"ל צריכת היין המועילה לאדם מוגבלת במידה סבירה.]. גם המנהיג החסידי המפורסם ר' נחמן מברסלב קבע בספר 'המידות' (דעת א, ד) כי: "מזונותיו של אדם מולידים טבע באדם לפי טבעם".