קדושת השבת ומשמעותה

אנשים רבים נוטים לחשוב, על פי הפירוש השגוי שהם נותנים ליום המנוחה של עם ישראל, שיום שבת הוא יום של מגבלות ואיסורים. אך אין זה נכון.את צירוף המילים "קדושת השבת", לא תמיד אנו מבינים מהו המסר הטמון בתוך שתי מילים אלה. ננסה להעמיק ולהעשיר בעזרת מאמר זה, את ההבנה של קדושת היום השביעי – יום השבת, וכן נלמד גם על העונג העליון בו זוכה הנשמה מיום זה.

התורה מלמדת אותנו שהשם יתברך ברא את העולם במשך שישה ימים ונח ביום השביעי. השם יתברך קידש את היום השביעי, וציוה אף עלינו לנהוג כך. אנשים רבים טועים בפירוש השגוי שהם נותנים ליום המנוחה של עם ישראל, כשחושבים שזהו יום של מגבלות ואיסורים, כאילו ידיו ורגליו של האדם כבולים בשלשלאות ה"אסור" וה"לא". אולם העובדה היא, שאין דבר הרחוק יותר מן האמת.

תשוקתו של השם היא, שאנו, ילדיו, ננוח מכל העשייה והרוטינה של ששת ימי המעשה ונתענג ביום המיוחד והקדוש לו. השם גם גורם ליום זה להיות יום שכולו תענוגות עבורנו. כפי שנראה בהמשך, לא רק הנשמה מתענגת ביום השבת אלא גם הגוף.

ביום שבת, אנו מתכבדים בשפע של מאכלים ומשקאות שהם ממש מותרות עבורנו בשאר ימות השבוע. בשבת, יש לנו את ההזדמנות להתעורר קצת יותר מאוחר בבוקר, או לנוח אחר הצהריים. שבת הוא היום האידיאלי לאחדות המשפחה, כאשר כל המשפחה סועדת ביחד. ובבתים מסוימים, זמירות השבת ודברי תורה סביב השולחן הופכים את הסעודה למושלמת.

ממבט רוחני, כל ששת הימים הראשונים של השבוע מקבלים את ברכתם מיום השבת. חכמינו ז"ל מספרים לנו משל יפה על מלך שהיו לו שבעה גנים, ובאמצעי היה מקור מים שנבע ממעיין תת קרקעי. שלושה (מהגנים) נמצאים בצידו הימני, ושלושה בצידו השמאלי. כאשר מגיע הזמן ומימיו גולשים לגנים סביבו, אז הם משבחים ומהללים אותו, ואומרים: "המים שנתן לנו הם רק כדי להיטיב איתנו". הוא משקה אותם ומסייע להם לצמוח, ואילו הם מחכים ונחים. בדומה לענייננו, הזוהר הקדוש אומר שהשבת משפיעה את השפע הרוחני והגשמי לשלושת הימים שקדמו לה ולשלושת הימים הבאים אחריה. אם נשרטט לנו את הדברים בצורת תרשים, אז נקבל את הדברים הבאים – יום רביעי, חמישי ושישי מצד שמאל, שבת נמצאת באמצע, ויום ראשון, שני ושלישי נמצאים בצד ימין.

רבי יהודה אמר בשם רב, "אדם שישמור ויקיים את השבת, משאלות ליבו יתגשמו". הוא לומד זאת מדבריו של דוד המלך ע"ה, שאמר "והתענג על השם, ויתן לך משאלות ליבך" (תהלים לז, ד). ה"עין יעקב" מסביר שההגדרה ל"והתענג" היא יום השבת אותה נתן לנו השם.

רבי נחמן מברסלב כותב, ששמירת השבת היא היסוד לאמונה האמיתית. כל מעשי הצדקה צדקה ושאר מעשים טובים אותם אנו עושים מתקיימים בזוהרם ובשלמותם רק עם מעלת השבת, משום ששבת היא התגלמות האמונה. בצדקה יש כוח ושפע רב של ברכות המשפיעים קדושה לעולם, אולם הם יכולים להתבטא רק בזכות השבת. שבת, שהיא מקור הברכה והשפע, היא התגלמות האמונה בשלמותה. השבת מביאה כל דבר בעולם למקומו ותיקונו המושלם. בלי שבת, והאמונה הטמונה בה, כל הדברים בעולם חסרים. דבר זה משפיע על הדעת שלנו, על ההבנות האלוקיות והידיעות שלנו בתורה. חכמה אמיתית והבנת התורה יכולות לפרוח בתוכנו רק דרך השבת והאמונה. השבת כל כך קשורה לאמונה עד שהזוהר הקדוש מכנה את סעודת השבת "סעודתא דמהימנותא", סעודת האמונה.

לשבת ישנה תכונה נעלה נוספת. רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו, שההארה שהשבת מאירה בעולם מביאה את האדם להתעורר ולשוב להשם יתברך מאהבה. וכשזה קורה, רווחה ורפואה מהווים תנאי להצדקת מקומם של הניסיונות והסבל שנמשכו קודם לכן. אנשים רואים עצמם באור חדש, הם מתחילים להבין את היופי והטוב שבנשמתם, ואז הם מתייחסים אל איש אל רעהו בכבוד ובהגינות. כך גם בעניין הפרט, ככל שהוא טהור יותר, כל אחד במדרגתו שלו, האור והפאר שנשמתו תקרין, תורגש אצל הזולת. וזו הסיבה שבגללה אנשים נמשכים לאור עליון.

בשבת כל אחד זוכה לחוות בעוצמה מסוימת השגות אלוקיות, ועל ידי זה הכלי הרוחני של נתינה ואהבה לזולת גדלים. כלי הנתינה, ההענקה והאהבה של אדם קשור לדרגת השגותיו. וכאשר הוא משפיע אהבה לסובבים אותו, הוא זוכה לקבל אהבה משמים. לכן, שבת הוא יום חשוב מאוד בחיי הנישואין, משום שהוא היום המושלם ביותר להעמקת הקשר בין בני הזוג, וכן העמקת הקשר של כל התא המשפחתי. לכן, כל התנאים להשגת שלמות זו קיימים והם בהישג ידו של האדם.