תפילה לאחדות

רבונו של עולם

תעזור לי להרגיש את האחדות שלנו, את השותפות, את ה"כל ישראל ערבים לזה לזה". כי כשאומרים לי שהעברות של השני זה גם בעייה שלי, כי אתה אבא מחכה שכולם ישובו אליך, אני עדין לא מרגיש ככה, אני מרגיש שהעברות שלו הם שלו בלבד. לפחות שאזכה להרגיש את צער השכינה, את הצער שלך אבא כשאתה מביט מלמעלה ורואה מה נעשה ברחובות שלנו.

רבונו של עולם

 תעזור לי להאמין שכל יהודי, בפנימיות נשמתו, רוצה להתקרב אליך. גם אלה שנראים מאוד רחוקים. לפעמים אני רואה את זה בפנים שלהם, שהם מסתכלים בכזה מבט משתוקק ומתפעל או שהם פתאום אומרים כל טוב במקום ביי ביי או "בשורות טובות" שזה ממש מוצא חן בעיניהם הביטוי הזה. אך לפעמים אני רואה אותם מסתכלים עלינו כאילו אנחנו יצורים מכוכב אחר, מחייכים בינם לבין עצמם, נזהרים שרק לא ניגע בהם בטעות ואני מרגיש אז מרחק אין סופי ביננו. תעזור לי אבא לא להתרגש יותר מדי, לחפש איזה גשר למרות הכל, תעזור לי להאמין שאין אדם שלא יכול לקרב כמו שאין אדם שלא ראוי להתקרב.

רבונו של עולם

תעזור לי לצאת עוד קצת מעצמי. שיכאב לי כשאני רואה יהודים רחוקים לגמרי מתורה ומצוות. שאני אעיז להגיד משהו שיכול לקרב את השני ולא לפחד מהתגובה שלו. לפחות להתפלל עליו וגם כשאני רואה יהודים דתיים, אפילו חרדים, שלמשל עושים את כל ההשתדלויות שרק אפשר ושוכחים שהתפילה זה העיקר, להגיד להם משהו. מתוך אהבה, לא כביקורת. גם זה נקרא לקרב, לא אבא? ושאני אזכה בעצמי להתקרב אליך אבא כי רק אתה ואני יודעים באמת כמה אני עדין רחוק.